פריאדקין ואח' נ' חברת "מודיעין אזרחי" בע"מ ואח'

פסק דין

1.לפני תביעה שעניינה נזקי גוף.

התובע, יליד 1976, טען בכתב תביעתו, כי ביום 29/11/02, נפגע באימון קרב מגע בו השתתף כמאבטח אצל הנתבעת 1 (המבוטחת אצל הנתבעת 2). האימון בוצע כחלק מאמון /ריענון מאבטחים שנערך ונוהל ע"י הנתבע 3 עבור הנתבעת 1 (להלן: "האירוע" ו/או "התאונה").

האימון בו ארעה הפציעה הנטענת הועבר ע"י מר אמיר אברהם. למען הסדר הטוב, יצוין, כי התביעה מלכתחילה הוגשה נגד הנתבעות 1-2, המעסיקה והמבטחת, אך מאוחר יותר תוקן כתב התביעה על דרך הוספת הנתבע 3. בהמשך הוגשו הודעת צדדי ג' וד', שנמחקו בהסכמה, למעט הודעת צד ג' של נתבעות 1-2 כנגד נתבע 1.

2.לטענת התובע, האירוע נגרם בשל רשלנות ו/או חוסר זהירות ו/או חוסר מיומנות של הנתבעת 1 ושל הנתבע 3.

לטענת התובע, הנתבעים לא השגיחו כלל/די על התובע מפני פגיעה מסוג הנזק שנגרם, לא הנהיגו ו/או אכפו נהלי בטיחות מספיקים, העניקו חופש פעולה רב מכפי הנדרש, התרשלו בבחירת המאמנים, לא פינו מיידית את התובע לאחר האירוע ו/או לא הדריכו בצורה מספיקה ו/או לא סיפקו אביזרים מתאימים לאימון הנדרש.

לטענת התובע, הנתבעים חבים בנזיקין בשל נזקים שנגרמו בעטיה של תאונה זו.

3.הנתבעים טוענים, כי יש לדחות את התביעה ממספר טעמים: האחד, אירוע התאונה במועד האמור כלל לא הוכח. השני, אפילו היה מוכח אירוע התאונה וכי קיים קשר סיבתי בין אירוע התאונה לנזק (טענה המוכחשת), עדיין לא היה בפעולתם ומעשיהם של הנתבעים משום רשלנות. שלישית, לא הוכח כל קשר סיבתי בין הפגיעה הנטענת והמוכחשת לבין נכות התובע והטעם הרביעי, ככל שבית המשפט ימצא כי אכן אירעה התאונה, מדובר בגורם זר מתערב.

4.עוד טוענת הנתבעת, כי גם אם יקבע בית המשפט כי קיימת אחריות או כי האירוע ארע, עדיין נזקיו של התובע נבלעים בתקבולי המל"ל אותם קיבל.

אחריות

הוכחת מקרה התאונה

5.התובע העיד לפני כי ביום 29/11/02 התאמן אצל הנתבעת במסגרת עבודתו.במסגרת זו של אימונים בהם על המאבטחים לקחת חלק, נערך אימון "מחבל מתאבד" (להלן: "האימון").

התובע העיד כי במסגרת האימון ניסו מר רזניק ומר שימי פרידמן להפילו ארצה. לטענתו, הם לא הצליחו להפילו, לאחר מכן כל המאבטחים נעמדו ואז:

"עבר איזה שהוא זמן, הרבה אנשים הבינו שזה כבר סוף התרגיל והם עמדו ואותו דבר גם אני עשיתי. אני הבנתי שהתרגיל הסתיים. אז עמדתי ליד החבר'ה ופתאום שימי פרידמן נתן לי מכה חזקה מאוד לתוך הברך כשאני עמדתי לידו, לא הבנתי מאיפה ולמה זה הגיע."

(פרוטוקול עמ' 20 ש' 30 עד עמ' 21 ש' 2).

6.התובע טען, כי לאחר שנפל בעקבות המכה, נאמר לו ע"י המדריך לחכות בצד ולאחר מכן נסע לביתו.

התובע אישר כי לאחר שנסע לביתו, נסע לעבוד, עוד באותו ערב.

לטענת התובע, כשבועיים לאחר התאונה, ביום 12/12/02 פנה לטיפול רפואי, וזאת מאחר שעד אז סבר כי הכאבים בגין הפגיעה יחלפו.

זה המקום לציין, כי התובע לא המציא כל תיעוד אובייקטיבי, רפואי או אחר המלמד, כי בסמוך לתאונה פנה לטיפול רפואי ו/או התלונן אצל גורמים כאלה או אחרים על התאונה. התיעוד הרפואי הראשון שהומצא ע"י התובע הוא מחודש מרץ 2003 (נספח ג' לתצהיר התובע). בעניין זה אישר התובע כי אין בידיו מסמכים נוספים (פרוטוקול עמ' 23 ש' 28).

זאת ועוד, באישור מחודש מרץ 2009, אשר ניתן כארבעה חודשים לאחר האירוע הנטען, נרשם כי התובע מתלונן עדיין על כאב בברך ימין כחצי שנה מהחבלה. קרי, בהתאם לאישור, התובע התלונן על חבלה שאירעה בחודש ספטמבר 2002 ולא בחודש נובמבר 2002.